חיציה של ונוס
ונוס. רעייה לאל האש, מאהבת לאל המלחמה, אמו של שליח התשוקה. אלה מרובת-פנים השולטת ברגשות האנושיים הקיצוניים ביותר. התמימים מהללים אותה כמבשרת אהבה מחממת-לב. האומללים וחסרי המזל מקללים אותה בתור מכשפה זדונית המתמרנת גורלות בני-תמותה ומשחקת ברגשותיהם. אך החכמים זוכרים את הרומן של ונוס ומארס ומבינים שאהבה ומלחמה הם צדדים שונים של אותה מטבע.
ב"חיציה של ונוס" ניקח את המאזינים למסע דרך הייצוגים המיתולוגיים והפילוסופיים האלה, כפי שתפשו אותם המשוררים וה מלחינים של הבארוק האיטלקי. ביחד נגלה כיצד רעיונות פילוסופיים מן המיתולוגיה הקלאסית מקבלים יחס מחודש בבארוק בצורת שירה, מוזיקה וסיפורים. הקווים השונים והמגוונים בדמותה של האלה יהיו שזורים עמוקות לכל אורך התוכנית, גם אם לא תמיד היא תופיע בעצמה במפורש.
Program
ג. בונונצ'יני
(1670 - 1747)רדי, ונוס היפה מתוך קורבן לונוס
א. קורלי
(1653 - 1713)אדג'יו ואלגרו מסונטה אופ. 5, מס. 3 לכינור
א. סטפני
(1654 - 1728)שברי, אהבה, את החץ והקשת מתוך שברי, אהבה
א. מלני
(1639 - 1703)החצוצרה (קנטטה)
ק. מונטוורדי
(1567 - 1643)לא, לא עוד אוהבים נאמנים מתוך ריקוד כפויות הטובה
א. סטרדלה
(1643 - 1682)סונטה לכינור, צ'לו וקונטינואו
א. קורלי
פרלוד מתוך סונטה אופ. 5, מס. 3 לכינור
נ. פורפורה
(1686 - 1768)אני מזיז רגלי ומביט סביב
א. סקרלטי
(1660 - 1725)ברגע שאני עוצמת את עיניי (קנטטה)
א. סטפני
גורל אכזר, אויב האהבה מתוך שברי, אהבה